יוסף שכיר, במקום עבודה מסודר, מרוויח 20,000 ש"ח לחודש וחי לו להנאתו
בשנת 2018 קיבל יוסף, יחד עם שלושת אחיו, קרקע בירושה מסבתם.
מיהרו האחים ומכרו את הקרקע באותה שנה, בתמורה ל 2,000,000 ש"ח. העסקה דווחה למיסוי מקרקעין, נערך חישוב שומה והואיל והקרקע נרכשה על ידי הסבתא בשנות השלושים, כל אחד מהאחים שילם מס היסטורי על רווח של 500,000 ש"ח.
יוסף שמח על הסכום הנאה שנפל בחלקו. מה שיוסף לא ידע הוא שבשנת 2019, קמה לו חבות בהגשת דוחות לשנת 2018 וחבות בתשלום מס יסף בשיעור של 3% על הכנסתו השנתית (כולל השבח החייב) העולה על כ – 640,000 ש"ח.
ולמה יוסף לא ידע? בגלל שעורך הדין שטיפל בעסקה של האחים, לא בדק מה הכנסתו השנתית של יוסף – מה גם ש 500,000 ש"ח הוא סכום שאינו מחייב לכשעצמו תשלום מס יסף ובגלל שיוסף שכיר ואינו מגיש דוחות למס הכנסה בשוטף – הוא פטור מהגשת דוחות.
למעשה, החל מחודש יוני 2019, יוסף, שמן הסתם לא הגיש דוח לשנת 2018, הפך להיות עבריין, והוא אפילו לא ידע שהוא כזה.
הבעיה היא שאי הגשת דוחות זו עבירה נמשכת, וככזו, אין לה התיישנות. יוסף יכול יום בהיר אחד בשנת 2024 לקבל טלפון ממחלקת חקירות ולגלות שהוא מואשם באיי הגשת דוח למס הכנסה.
ופה הבעיה שלנו כעורכי דין. שהרי מן הסתם, יוסף יטען לטענת הסתמכות על עורך הדין. ואז תישאל השאלה, המחדל של מי הוא ?
לדעתי, טוב תעשה רשות המסים, אם כבר בשלב הדיווחים למס שבח, תצליב את הנתונים שיש לה לגבי השבח עם הנתונים שיש לה מהמעסיקים ותתריע לנישומים שהכנסתם באותה השנה תעלה על הכנסת המינימום למס יסף.
בינתיים, ועד שהיא תעשה זאת, אני מציע לכל עורכי הדין שליוו עסקאות מקרקעין, החל משנת 2013, הוציא קול קורא לרוכשים לבדוק האם קיימת להם חבות במס יסף וממילא גם חבות בהגשת דוחות.
