על חסיון והסכמי פשרה

בית המשפט עושה הבחנה בין הסכמי פשרה שנחתמו בין רשות המסים לנישומים במסגרת דיון שומה לבין הסכמי פשרה שהוצגו לבית המשפט וקיבלו תוקף של פסק דין. על הבחנה זו והתנאים לחשיפת הסכמי פשרה, ברשימה הבאה.

ביום 23.4.2020 ניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים בתיק ו"ע 69689-05-18 ויקטור גרייב בע"מ נ' מס רכוש נצרת.

בתיק זה הוגשה בקשה לאפשר גישה לתיק שבנדון על מנת לעיין בהסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים (העוררת ומיסוי מקרקעין). על פי הנטען, העסקה נשוא הסכם הפשרה נערכה בין המבקשים לעוררת ועל כן יש אינטרס למבקשים לעיין בהסכם הפשרה.

בין המבקשים והעוררת בוצעה עסקת מכר ונקבע שווי לא בהתאם למוצהר. העוררת הגישה ערר על השווי שנקבע על ידי המשיב. המבקשים בחרו שלא להגיש ערר.

ביום 12.12.2019 במסגרת הליך זה, הגיעו העוררת ומיסוי מקרקעין להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה התייחסה לשומת השבח בלבד.

שני הצדדים להסכם הפשרה התנגדו למתן אפשרות עיון בתיק ולחשיפת הסכם הפשרה בטענה שהמסמכים המצויים בתיק הם מסמכים חסויים מכוח הוראת סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק") ועל כן, אין להיעתר לבקשת המבקשים.

בית המשפט נעתר לבקשה ואפשר עיון בהסכם הפשרה בלבד. וקבע את הכללים הבאים:

  1. החיסיון שחל על מסמכים המגיעים לידיעת פקיד במסגרת תפקידו הוא חיסיון בעל אופי אישי, שאין הוא חל על מסמכים שהוגשו לבית המשפט. כמו כן נקבע, כי משהגיעו הצדדים להסכם פשרה שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, אזי הצדדים מוותרים על החיסיון.
  2. זכות העיון במסמכי בית המשפט אינה מוחלטת והיא כפופה למגבלות שונות שמטרתם לאזן בין האינטרסים השונים. כך שהכלל הוא שיש לאפשר עיון במסמכי בית המשפט, אלא אם יש טעמים כבדי משקל אשר מצדיקים את מניעת העיון בתיק.
  3. על מגיש הבקשה לעיון חלה חובה לנמק. הנמקה זו יכולה להסתכם בהנמקה קצרה לתכלית הבקשה למתן היתר העיון בתיק כדי שיוכל בית המשפט לאזן בין האינטרס של מבקש היתר העיון לבין האינטרסים האחרים
  4. על בעל דין המתנגד להתיר את העיון, הנטל לשכנע מדוע אין להתירו וחובת ההנמקה המוטלת על מבקש ההיתר אינה הופכת נטל זה.
  5. במקרה בו הסכם פשרה מתגבש מחוץ לכותלי בית המשפט ולא מוגש לבית המשפט, אין בית המשפט יכול לצוות לחשוף את ההסכם, מאחר ואינו נמצא בין המוצגים או המסמכים שבתיק.
  6. נקודת המוצא של בית המשפט, כאשר הוא בא להחליט בעניין הסרת החסינות, צריכה להיות כי הכלל הבסיסי הוא כלל הגילוי, והחריג הוא החיסיון.

מההחלטה עולה שלא בכל מקרה הסכמי פשרה בין רשות המסים לנישומים הינם הסכמים חסויים. ומכאן עולה החשיבות של ניסוח ההסכמים מתוך חשיבה שההסכמים גלויים לעיני כל.

לשיתוף הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

הרשמו לרשימת התפוצה

הישארו מעודכנים על כתבות חדשות בבלוג 

על הקשר בין מקרקעין, עסק ומתנות לילדים

העברת דירות לילדים במתנה הוא כלי תכנוני נפוץ בנסיונות לחסוך מס שבח ומס רכישה. עם זאת, גם העברת דירה במתנה או רכישת דירה לילד צריכה להיות אמיתית תוך מחשבה על כל ההשלכות ותכנון מוקדם ומתאים. על כך בבלוג הזה:

קרא עוד »

מס יסף – פצצת זמן מתקתקת!

מס יסף על מקרקעין עבר שינוי בשנת 2019, המקרה של יוסף יראה כיצד מס היסף יכול להיות פצצה
מתקתקת שתעלה לכם בכסף רב ואפילו תסבך אתכם עם החוק אם לא תהיו מודעים אליה בזמן.

קרא עוד »

כיצד ניתן להעביר מקרקעין במתנה לא לקרוב משפחה בפטור ממס?

סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין מקנה פטור מהעברת מקרקעין לקרוב ללא תמורה.
הסעיף מגדיר בפירוש מהו קרוב (ואפילו טרח למעט אחים מהגדרת קרוב לצורך הפטור ממס שבח).
והנה, בית המשפט יצר "כלי" חדש דרכו ניתן להקנות זכויות במקרקעין מבלי שייחשב לאירוע מס – נאמנות.

קרא עוד »